רקדן רקדן ....
/ אברי
אמש ,חטפתי מכה לא קטנה לשמע הבשורה המרה על ארול.
הבוקר,דבר ראשון,גלשתי לאתר ההנצחה לצפות במי שכבר לא איתנו.
מוזר,שנים אנחנו נפגשים באילת,כרמיאל ועוד..מדברים ושואלים זה
לשלומו של זה..אפילו מספרים מעט על עצמנו. מכירים ולא מכירים..
שנים שאנו ניפגשים על רחבת הריקודים.חברים למעגל.
לא נעלם מעיני שמדובר ברקדן רקדן.קשה היה שלא להבחין.
ארול סיפר לי בזמנו מעט על עצמו.למדתי שמדובר באדם מיוחד.
עד כמה שעיני צפו במעט שצפו,ארול היה בחור תאב חיים...
אחד שחי חיים מלאים, אם אכן כך הוא,עלינו לשמוח שלפחות כך היה.
צריכים לשמוח שאושר ליווה את חייו.
כי מה לנו יותר מזה? אנו שבאים לעולם להתארח לתקופה קצרה..והולכים..
כואב מאד לשמוע על אדם יקר שעוזב אותנו מוקדם כל כך, כואב.
אני יודע שניחומים הם ניחומים ואין ביכולתם לכסות על הבור הגדול
שנפער.
אני יכול רק לבקש שנשמתך תגיע לגן עדן ושלא נדע עוד צער.
סם החיים של כולנו נמצא ברחבת הריקודים.
שם נשמתך מרחפת מעלנו ואנו נישאר עם הזכרון ועם החיוך.
ממני אברי חברך לריקודים.